בואו נדבר על אושר, על אותו מושג שמעטים יודעים מהי ההגדרה המדויקת שלו ואיך בכלל משיגים אותו.

האם ידעתם שהגיל בו מתחילים לחוות אושר הוא מגיל 65? האם זה נראה לכם הגיוני?

פרופ' יורם יובל מחזק את השאלה ומסביר הרי מגיל ששים וחמש אנחנו פחות בקו הבריאות ,ישנם יותר בעיות של "הגיל" מתחילים לאבד הורים דודים וקרובים שמבוגרים מאתנו ועכשיו נתחיל להיות מאושרים???,התפיסה הרווחת בעולם המודרני שכן דוקא עכשיו (65) ויהיו שיגידו 65 זה הארבעים החדש.

הגורם הדומיננטי שיש לו השפעה גבוהה ביותר של אושר הוא המשמעות וככל שאנשים מתבגרים הם מקבלים משמעות לחייהם,לפי דעתם של חוקרי האושר בעולם ההסתכלות וההתבוננות על ההשגים נותנת משמעות וטעם לחיים מעבר לכך המאבקים על הקיום כסף יוקרה וכבוד שהסיחו את דעתנו במהלך חיינו מעסיקים אותנו פחות ואז מגיעים לטעם האמיתי, האם אתם מוכנים להמתין להיות מאושרים עד שתגיעו לגיל המתאים?

אושר הוא סוג של רגש חיובי המבטא את מצבו הנפשי והמנטלי של האדם מקורו בסיפוק והנאה. (סיפוק הוא סינכרון ביין הרצוי למצוי),אושר מתאפיין בסממנים פנימיים של התלהבות התרגשות רוגע ותקוה וסימנים חיצוניים של צחוק ושמחה,מצב של אושר הוא הרגשה טובה, בריאות, בטחון, שביעות רצון, אהבה ושלוות נפש.

אושר הוא אינטרפנטציה אישית מושכלת אשר אדם עובר וכתוצאה ממנה הוא מגדיר את הוויתו הרגעית כ"מאושרת", אם אושר הוא מצב , ומצב הוא הפכפך חסר יציבות ומשתנה ואם אושר הוא מושג משתנה אז איך משמרים אותו?

האם ניתן לשמר תחושה/חוויה של אושר?

נבחין בין אושר על בסיס תנאי חיצוני לבין אושר על בסיס תנאי פנימי,אם האושר הוא על בסיס תנאי חיצוני כגון השגיות ,הצלחה ,מקום עבודה מוערך וכדומה אזי אנו מנוהלים על ידי תנאי, כלומר אם-אז, אם יתקיים התנאי שהצבתנו לעצמינו על מנת להיות מאושרים אז נהיה מאושרים!

תנאי פנימי שלא מאפשר לנו להיות מאושרים הוא ההשוואה,מה יש לאחרים שעושה אותם מאושרים ולי אין ולכן אני לא מאושרת…

במקום הפנימי העמוק הזה שחז"ל קראו לו עבודת המידות שם מתנהל המאבק החזק ביותר,אנחנו מתנהלים בתוך מודל מנטאלי שמשאיר אותנו בהמתנה על תנאי ומרחיק אותנו מחווית האושר.

פתגם סיני עתיק אומר כך: אם אתה רוצה אושר לשעה-תפוס תנומה של שעה,אם אתה רוצה להיות מאושר היום- צא לדוג,אם אתה רוצה להיות מאושר תמיד- הושט עזרה לזולתך,אושר הוא לא מטרה שיש להשיג הוא לא השגה שיש להשיג,אושר הוא דרך,אושר הוא צורת חיים.

כל מה שאנחנו משיגים או שואפים להשיג הרי יכול להעלם ברגע ,על מנת להיות מאושרים אין צורך להצליח,לקבל,לעשות, לפעול וכו' אלא יש לפתח את רמת התודעה למה שיש כאן ועכשיו,ברגע שמשיגים את המושא והתנאי ,מושג האושר חלף וכבר מציבים תנאי חדש להשגה וזאת כי ישנה כמיהה אין סופית לחוות את התחושה הזאת של האושר.

ספר תהילים פותח אשרי (אושר) האיש אשר לא הלך…עמד…ישב..כי אם בתורת ה' חפצו,הלך, עמד ,ישב, אלו הן פעולות מול רצון האדם, דוד המלך מציין מיד בתחילת הספר כי האושר נמצא ברמת המודעות בתודעה בשאיפה ברצון בחפצו ולא בפעולות היזומות,אושר הוא בחירה!!!

בן אדם יכול לבחור להיות עצוב ומדוכא, וניתן לבחור בדרך האושר.

האם ניתן ללמוד את "הטכניקה" הזאת?